אסתר שניידר | נושאת כלים | תערוכת יחיד בגלריה רו-ארט

Name: אסתר שניידר | נושאת כלים | תערוכת יחיד בגלריה רו-ארט
Start: 2022-12-22T20:00:00+02:00
End: 2022-12-22T23:00:00+02:00
Location: Raw Art

Schedule

Thu Dec 22 2022 at 08:00 pm to 11:00 pm

UTC+02:00

Location

Raw Art | Tel Aviv, TA

אסתר שניידר | נושאת כלים
Ester Schneider | Temperance
תערוכת יחיד
אוצרת: מאיה במברגר
22.12.22-4.2.23
פתיחה: חמישי, 22 בדצמבר, בשעה 20:00
שיח גלריה בהשתתפות ד"ר רות קרא-איוונוב קניאל: שישי, 27 בינואר, בשעה 11:30
גלריה רו-ארט, תל אביב: המרץ 3 בניין 8 קומה 3
גלריה רו-ארט שמחה להודיע על פתיחת נושאת כלים, תערוכת היחיד השניה של אסתר שניידר בגלריה.
במרכז התערוכה מוצב מיצב מרובע הפונה לכיוון ירושלים, בדיוק של מצפן. עץ שפורק מכיסאות עזובים מרכיב מבנה הדומה לבמת תפילה בבית כנסת או למרפסת ממנה אפשר להשקיף על הציורים המוצגים על הקירות ועל הרצפה. לתוך שלד המבנה נארגים פרנזים ושיער מלאכותי בטכניקת ציור אותה מפתחת האמנית. המבנה עומד על נעלי עקב חטובות בעץ שהן בו בזמן גם מדרגות. ארבע צלעות המבנה וארבעת רוחות השמים מרמזים גם למערכות מרובעות אחרות – צירים אותם שניידר משרטטת כדי לארגן את התערוכה, או את הקוסמוס על פני הכאוס. אחת מהן היא מערך המרכבה – מערך שמאפשר לעלות השמיימה דרך איסוף והרכבה של ארבעה אופנים - בספר יחזקאל אלו הם השור, הנשר, האריה והאדם.
שניידר נולדה במוסקבה והתחנכה בחסידות בירושלים. אביה, מיכאל שניידר ז"ל, היה חוקר יהדות, קבלה ומיסטיקה שמחקרו התאפיין בשימוש במקורות מתרבויות חיצוניות לחקר המיסטיקה היהודית. המקורות היהודיים, הקבלה כמו גם המבט על תרבויות חזותיות אחרות הם חומרים שמעסיקים את שניידר ביצירתה, אך אלה מגיעים בשלב מאוחר יחסית בתהליך, מתוך שיח פרשני עם מה שכבר החל להצטייר. המיתוסים והארכיטיפיים המוטבעים בה נתבעים להמתין עד לרגע שבו יופיעו מחדש בציור דרך המפגש עם היומיומי , החומר והלא מודע.

בציורים גדולי המידות שבתערוכה, הרכבת הציור על הבד החלה דווקא מן המסגרת פנימה. היות והשכבה הראשונה תמיד חרבה, תהומית מדי לעיבוד, המרחב של הציור נפתח דרך תיחומה. במלאכת מסגור וחלוקה, בניה ופתיחת חלונות, שניידר מרכיבה מבנים יציבים שמכוננים את המבט ומתחילים את מלאכת עיבוד האופל הבלתי ממושמע. בציור "ראשית הצירים" הציירת מתחקה אחר הדפס העץ פלאמריון מן המאה ה-16 ובו מתואר גבר המוציא את ראשו מתוך גלגל העולם ומתבונן בפליאה בגלגלי היקום. בגרסתה של שניידר הדמות הופכת אשה, וראשה מופנה מטה, מגשש באפלה. על ישבנה של האישה מונח אקווריום שמפלס המים בו מתמזג ומתאזן עם מפלס המים בעולם. הציורים מלאים בדימויים של מיכלים שלא רק תוחמים חלקים בציור, אלא גם אוגרים נוזלים או מעבירים אותם ממכל למכל.
כותרת התערוכה באנגלית לקוחה מתוך קלף הטארוט temperance – שמשמעותו מיזוג או מתינות. על הקלף מתואר מלאך או מלאכית, רגלם האחת טבולה במים ורגלם השנייה על היבשה. בידיהם שני גביעים ומים שזורמים ומתערבבים מזה לזה. המעבר ממכל למכל יכול להתפענח על פי המושג "מכיל-מוכל" שבמקורו בתאוריה של הפסיכואנליטיקאי וילפרד ביון. המושג מתייחס לתהליך בו האם מעבדת עבור התינוק רשמים חושיים ועוזרת לו להופכם למושגים. התהליך הזה הולך ומחלחל לתוך התינוק שהופך בעצמו למכל-מוכל. דרך הדימוי החוזר של המכל האמנית מנהלת משא ומתן עם תפקיד הציור ותפקידה בעיבוד ארכיטיפיים. התנועה בין המכל למוכל מגיעה לשיאה בציור "כרסום כלים" ובו מצויירת מפלצת-אם גדולה על רקע השחורים והכחולים של הלילה. המפלצת עוקבת אחר הסילואטה של האלה המצרית נות שמקיפה את השמים, המתערבבת בדמותה של הזאבה המניקה את רמוס ורומולוס. שניידר צמצמה וכרסמה אותה בדיו שחורה עד שהפכה חזרה לשלד הבנוי מכלים הנשפכים זה לתוך זה ומהדהדים בצורתם את רגלי המיצב הבנוי. השתלשלות העיבודים נשפכת אל תוך גלקסיה של כוכבים, כמו לקול תנועת רגליה של המפלצת המשמיעה את ניגון הקרקוש של מפגש הכלים.

אסתר שניידר (נ. 1978, ברית המועצות) חיה ועובדת בתל אביב. היא בוגרת התואר השני באמנות של בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב. שניידר היא זוכת פרס שרת התרבות בתחום האמנות הפלסטית (2019), פרס אילנה אלוביק-בצלאל למצוינות באמנות (2016), פרס גבעון (2012), פרס האמן הצעיר (2011), ופרסי הצטיינות מטעם התוכנית ללימודים מתקדמים של בצלאל ומטעם המדרשה לאמנות בבית ברל. שניידר הציגה תערוכות יחיד ותערוכות זוגיות בגלריה האוניברסיטאית של האוניברסיטה האמריקאית היהודית בלוס אנג'לס, במוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית, בגלרית המדרשה בתל אביב, בסדנאות האמנים בתל אביב ובבית האמנים בתל אביב. עבודותיה הוצגו במוסדות רבים בארץ ובעולם, ביניהם מוזיאון תל אביב לאמנות, מוזיאון פתח תקווה לאמנות, מוזיאון ארץ ישראל, מוזיאון על התפר וגלריה טריומף במוסקבה. עבודותיה כלולות באוסף מוזיאון תל אביב לאמנות, באוסף עיתון הארץ, ובאוספים פרטיים בארץ ובעולם.
Ester Schneider | Temperance

Solo Exhibition
Curator: Maya Bamberger
22.12.22-4.2.23

Opening: Thursday, 22 December, 20:00
Gallery Talk featuring Dr. Ruth Kara-Ivanov Kaniel: Friday, 27 January, 11:30
RawArt Gallery, Tel-Aviv: Ha’merets 3, Building 8, Level 3

RawArt Gallery is pleased to announce the opening of Temperance, Esther Schneider’s second solo exhibition at the gallery.
At the exhibition’s center sits a square installation, facing Jerusalem with the precision of a compass. Wood, disassembled from abandoned chairs, makes up a structure resembling a prayer platform in a synagogue, or perhaps a balcony from which one can look out at the paintings displayed on the walls and floor. Fringe trims and artificial hair are woven into the structure's skeleton using a painting technique developed by the artist. It balances on high-heeled shoes carved from wood, which are also a staircase. The four sides of the structure echo the four cardinal directions and also allude to other rectangular systems - axes that Schneider draws as a way to organize the exhibition, or the cosmos, in the face of chaos. One of them is the Merkabah - an array that enables the ascent to heaven through the collection and assembly of four modes. These are; the ox, the eagle, the lion, and the man, according to the book of Ezekiel.
Schneider was born in Moscow and educated in a Hasidic community in Jerusalem. Her late father, Michael Schneider, was a scholar of Judaism, Kabbalah and mysticism, whose research was characterized by the use of external sources and cultures for the study of Jewish mysticism. The Jewish sources, the Kabbalah, along with the influence of other visual cultures, are materials that occupy Schneider in her work. However, these come at a relatively late stage in her process, through an interpretive dialogue with what had already begun to be painted. The myths and archetypes embedded in the artist’s mind must wait until the moment when they may reappear in the paintings, through encounters with the everyday, the material, and the unconscious.
In the exhibition’s large-scale paintings, the work begins with and is built upon the inner framing. Since the first layer is always destroyed, too abysmal to reprocess, the space of the painting opens up through its boundaries. Through the craft of framing and dividing, building and opening windows, Schneider assembles stable structures that establish the gaze and begin the craft of processing the undisciplined darkness. In the painting "Origin," the painter follows the lines of the Flammarion engraving from the 16th century, in which a man is depicted lifting his head out of the wheel of the world, to gaze in wonder at the wheels of the universe. In Schneider's version, the figure becomes a woman with a downturned head, groping at the darkness. On her backside sits an aquarium, its water level balanced and matched to that of the world. These paintings are full of images of vessels that not only delimit parts of the painting, but also store liquids or transfer them from one container to the other.
The title of the exhibition is taken from the tarot card Temperance. The card depicts a female or male angel with one foot immersed in water while the other foot is on land. In the angel’s hands are two cups of water which flow into and mix with one another. The transition between the two vessels can be deciphered according to the idea of ‘container and contained,’ originating in the research of psychoanalyst Wilfred Bion. The concept refers to the manner by which the mother processes sensory impressions for the baby and helps him/her turn them into concepts. This gradually permeates the baby, who then becomes a container-contained himself. Through the recurring image of the container, the artist negotiates with the role of the painting and her own in the processing of archetypes. The movement between the container and the contained reaches a climax in the painting "Crushing Vessels," in which a large mother monster is drawn against the background of the blacks and blues of the night. The monster follows the silhouette of the Egyptian goddess Nut, as she circles the sky, and merges with the image of the she-wolf nursing Remus and Romulus. Schneider reduces and erodes the work with black ink until it turns back into a skeletal structure made of vessels that pour into each other and echo, in their form, the legs of the central installation. The evolving accumulation of processed materials spills into a galaxy of stars, seeemingly to the sound of the monster's feet making the rattling melody of the meeting of the vessels.
Ester Schneider (b.1978, USSR) lives and works in Tel-Aviv. She graduated from the The Bezalel Academy of Art and Design with a Masters in Fine Arts. Schneider is the recipient of the Ministry of Culture Award in Visual Arts (2019), the Ilana -Bezalel Prize for Excellence in the Arts (2016), the Givon Prize (2012), and the Young Artist Prize by the Israeli Ministry of Culture and Sport (2011), as well as an award for excellence from the Advanced Studies Programs at Bezalel and Hamidrasha - Beit Berl College. She has presented solo and duo exhibitions at the Jewish American College Gallery in Los Angeles, Herzliya Museum of Contemporary Art, Hamidrasha Gallery in Tel Aviv, The Tel Aviv Artists' Studios and the Tel Aviv Artists House. Her works have been exhibited in many institutions in Israel and around the world, including the Tel Aviv Museum of Art, the Petah Tikva Museum of Art, the Land of Israel Museum, the Museum on the Seam and the Triumph Gallery in Moscow. Her works are included in the collections at Tel Aviv Museum of Art, Haaretz newspaper, and private collections in Israel and around the world.